האם היה חפץ שאהבת באופן מיוחד, ואולי הוא נמצא איתך עד היום?

היה לי דב מזל ורוד בשם פינקי שקיבלתי במתנה ליום ההולדת השמיני שלי והוא ישן איתי כל לילה עד שעזבתי את בית הוריי. ידו היתה בכל תחום שדורש עזרה מכח עליון והוא דאג להעביר אותי את כל המבחנים השנואים בחשבון ונלחם בחלומות מפחידים. לפני השינה הייתי משכיבה אותו לישון עם נשיקה על האף!

מה היה תלוי אצלך על קירות החדר? דלת החדר?

דלת החדר שלנו עוטרה מעשה פסיפס רומאי במדבקות שחולקו עם כל עיתוני הילדים שהיינו מנויים עליהם כמו משהו, צ׳ופר, כולנו. כל כוכבי האייטיז זהרו על הדלת עד שאמא שלי חטפה חום וצבעה אותה בצבע שמנת בורגני ומאוס כשגדלנו. להקת רטוב רטוב רטוב זה משהו לנצח!

אגב, היום אני משמרת את המנהג בעיטור כל כריכת סקצ׳בוק בריצוף של מדבקות שנקרות בדרכי בתקופה שאני מציירת בו.

אם לא היית לבד בחדר - מה בתוך החדר היה אך ורק שלך?

לדעתי חלקנו את הכל חוץ מאת בובות הפרווה ה״פרטיות״ שלנו. פינקי כאמור, היה חפץ מקודש ולאחותי היה את הקמע שלה - בובת כלב מרוטה מאלפי כביסות בשם מוקי (המסכן עבר איתה את תקופת הגמילה מהרטבות). לא היה אינטרס להתעסק איתם, אלא אם למטרות כופר וסחיטה